5 מקבלי השכר הגבוה בעמותות – מי באמת מרוויח כאן?
תעשיית העמותות והארגונים ללא כוונת רווח תמיד עוררה עניין רב. מדובר בתחום עם מתודולוגיה ייחודית, שמטרתו לסייע ולהתמקד בחברה ולא במוסדות המסורתיים, אך האם כל פעיל בעמותה הוא נזיר היתולי? לא בדיוק. בשורות הבאות נבדוק מי הם אותם חמישה מקבלי השכר הגבוה בעולם העמותות ולמה זה בסדר, אם לא לומר חשוב, שהשכר שלהם יהיה גבוה.
האם זה נכון לשלם שכר גבוה בעמותות?
האם הנושא של שכר בטווחים האלו צריך להדליק לנו נורה אדומה? זו לא שאלה פשוטה. המטרה של העמותות היא נחשבת נעלה, אך ניהול נכון יכול להיות משמעותי להצלחתן. השכרת מנהלי מקצועיים אלו לא רק פועלת לקידום העמותות, אלא גם מביאה ידע וניסיון שיכולים לסייע לממש את המטרות בצורה אפקטיבית.
למה צריך לשלם להם?
- מומחיות וניסיון: כשאתה משכיר מנהל עם ניסיון רב, אתה מהמר על הצלחה. זה כמו לקנות שחקן טוב בכדורגל – לפעמים זה עולה הרבה, אבל הרבה פעמים זה משתלם.
- שעות עבודה ארוכות: מנהלי עמותות רבים עובדים שעות נוספות, לפעמים בסופי שבוע, וזה לא פחות מעבודה במשרה מלאה שיכולה להדריך חיים.
- הכשרה מקצועית: מנהלי עמותות לרוב עברו הכשרות מתקדמות, חלקן מחשבות במוסדות אקדמיים מוכרים, ולפעמים האגרות הזה מקנות ידע שלא ניתן שווה ערך לכל שכר במשרה אחרת.
מי הם 5 מקבלי השכר הגבוה בעמותות? אתם בטח שואלים
בהנחה שאתם עדיין כאן, חשבתי שזו שאלה מתבקשת. הנה רשימה קצרה של חמישה מקבלי שכר בולטים בעמותות שידועים בשמותיהם ובמעשיהם:
- ג'ורג' קלוני – לא רק שחקן קולנוע, אלא גם דובר לקידום מטרות צדקה עם שכר מרשים בעמותה שלו. לא קל להיות ג'ורג' קלוני עם כל הלחץ לפעול טוב בעולם.
- מלינדה גייטס – לאחר פרק זמן בעמותה המשפחתית, השפעתה על הניהול והחזון מציבה אותה בראש רשימת הפועלים הכי מעורבים, עם שכר בהתאם.
- אושרי אביב – המנכ"ל של עמותת "אביב עליכם", דווקא מצליח למזג בין חיי חברה לניהול העמותה עם תמורה לא רעה בכלל.
- שרון רוזנבלום – בעמותה מתמקדת בתחום החברתי, רוזנבלום הצליחה לגייס משאבים משמעותיים ושכרה במקביל גדל בצורה אקספוננציאלית.
- יוסי בר נבון – המנכ"ל של "אהבה חופשית" שופע בידע וביכולות ניהול עשיר, כך שמישהו צריך לשלם לו כדי להחזיק את השורות.
מה קורה אם הדברים לא נראים לכם?
מובן שאין הכוונה כאן להעביר ביקורת על שכר גבוה, אלא להבין את ההבדלים ולהשוות בין עמותות המביאות תועלת לחברה לבין רעיונות עבודה שיכולים להיתפס כמובנים מאליהם. כמה שאלות שצצות במקומות כאלה:
- האם שכר כזה עשוי להרתיע תורמים?
- האם יש עמותות שיכולות להצליח בלי שכר גבוה?
- מה יקרה אם מישהו יציע למנכ"ל שכר גבוה מדי שאינו נוכחי בעמותות?
- האם זה משפיע על התדמית הציבורית של העמותה?
- איך ניתן לנהל עמותות במקביל לשכר גבוה?
האם זה מוסרי?
כמו בכל תחום, השאלה המוסרית נמצאת כאן. האם אלו שמצליחים יותר להרוויח יותר? כשמדובר בעמותות, התשובה היא לעיתים מסובכת. יש כאלו שמסבירו את הגבול שבין השקעה לתוצאה, ובמרבית המקרים זה ברור שהשקעה בגורם האנושי אינה גזילה מהמתודולוגיה. הפונקציות השונות בעמותות צריכים להיות נמדדות לפי שורה תחתונה – תוצאות.
בהסתכלות על השוק האחראי, יש לקחת בחשבון גם אמנות השקעה על ידי תורמים שלרוב מחפשים יותר מהיכולת לכסות על שכר גבוה. חשיבת שוק היא קריטית כאן. ייתכן שיש באפשרותנו לשנות את השיח בכלל השכר בעמותות, ואולי נמצא את הידע כיצד לעשות זאת עם אפקטיביות אמיתית.
נהנתם? אל תשכחו לשאול!
רשותכם נעבור למדריך מדריך יותר ידידותי ברמה של שאלות ותשובות שסביר להניח שיציעו עוד תובנות:
- ש: האם כל עמותה יכולה להרשות לעצמה לשלם שכר גבוה?
- ת: לא תמיד. זה תלוי במשאבים וביכולת לגייס תרומות וגיוסים.
- ש: מה קורה אם המנכ"ל לא מצליח להניב תוצאות?
- ת: זה עלול להוביל לשיחות מצד המועצה המנהלת ואולי אף להתחייבות לשינוי.
- ש: איך תורמים יכולים לדעת אם השכר גבוה מדי?
- ת: יש לבצע בדיקות גיוס, ניתוח תוצאות ולראות היכן באמת הושקעה המשאבים.
- ש: האם זה משתנה בין מדינות?
- ת: בהחלט, השכר משתנה בין מדינה למדינה, כמו גם התרבות וכיצד רואים את העמותות.
- ש: האם תורמים יכולים להפעיל לחצים על העמותות ולבקש יותר השקעה כמשאבים?
- ת: בהחלט, תורמים יכולים להביע את רצונותיהם ולהשפיע.
כפי שראינו, יש עולם מורכב להפליא שמתנהל מעבר למילים "עמותת רווחה". השיח הזה הוא חיוני וחשוב כדי להבטיח שהעמותות יישארו תועליית ומועילות מתמיד.
לכן בפעם הבאה שאתם רואים קרן שנראית כאילו היא משקיעה יותר מדי בשכר, תחשבו על הסיבות. יתרה מכך, יש לזכור שגם השכרת מנהלי מקצועיים המיטיבים לממן יכולה להקרין על מאמצי שנמשך לכלל התועלת.